רש"י על מעילה כ׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מעילה כ׳ ע״א:א׳ רש"י על מעילה כ׳ ע״א:ה׳ »

4 גמ' מ"ש - דכי נטלה הוא דלא מעל ומ"ש כי נתנה לחברו דמעל:

5 בגזבר המסורות לו - אותו אבן או אותו קורה עסקינן דכי נטלו הוא עדיין ברשותו הם וברשות הקדש נינהו כמתחלה אבל כי נתנה לחברו הרי שינהו מרשות הקדש לחול ומעל:

2 דרכי משה (עמיאל) פתח ↗

ובזה תתישבנה גם קושית הבעה"מ ד, ב ד"ה מתני, בדפי הרי"ף והר"ן ה, א ד"ה וה"מ בדפי הרי"ף על שיטת הרי"ף בגיטין, דזכיה מועלת רק דלא מצי למיהדר, אך כל כמה דלא מטי לידיה לא הוה משוחרר, שהקשו מהא דאמרינן שם יב, ב: "ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה הלא אוכלין בתרומה וזה אינו אוכל בתרומה" וכן מהא דאמרינן שם מ, ב: "האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשני חיישינן, שמא זיכה לו ע"י אחר"; ולשיטת הרי"ף מדוע יאסר לאכול תרומה אחרי דלא נעשה עדיין משוחרר, כל כמה דלא מטי גיטיה לידיה? אך לפ"ז ל"ק, דהא כבר ביארנו בפרק הקודם, דגם דבר שלא נפקע בעלותו לגמרי, אך כיון דלא מצי למיהדר הויא בגדר אינו ברשותו, ובתרומה דכתיב קנין כספו בעינן שיהיה גם בגדר שלו וגם בגדר ברשותו, כנ"ל, ולכן גם לשיטת הרי"ף, כיון דלא מצי למיהדר שוב אינו אוכל בתרומה תיכף משעת הזכיה. ובמעילה שפיר פסק הרמב"ם, דלא מעל, דבמעילה העיקר הוא ההוצאה מרשות הקדש לרשות אחר, אבל במקום דלא נעשה שינוי רשות לא מעל, אף בנתכוין להחזיק את הקדש כשלו, עי' במעילה דף יט, ב: "נטל אבן או קורה של הקדש הר"ז לא מעל, נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל", ועל הפירכא "מ"ש הוא ומ"ש חבירו? אמר שמואל, בגזבר המסורות לו עסקינן", וברש"י שם כ, א ד"ה בגזבר המסורות לו "דכי נטלו הוא עדיין ברשותו הם, וברשות הקדש נינהו כמתחלה, אבל כי נתנו לחבירו הרי שינהו מרשות הקדש".

« רש"י על מעילה כ׳ ע״א:א׳ רש"י על מעילה כ׳ ע״א:ה׳ »